לראות את נאפולי ולחיות טוב
השאלה הגדולה לאן לנסוע לכבוד מה שחשבנו אז כחגיגות סיום הקורונה או לפחות לציון האפשרות לצאת מהארץ, נפתרה בקלות. נאפולי ורצועת חוף אמלפי הם מקומות שמחים, מעוצבים בידי הטבע וידי האיטלקים ואין כמוהם כדי לנסות ולפצוח בחיים שאחרי או תוך כדי המגיפה.
נאפולי היא בירת מחוז קאמפניה, שילוב של ים, תרבות איטלקית מפוארת ואוכל עז טעמים, כדורגל של מרדונה, מאפיה של הסנדק ועוד פושעים נבחרים, לצד עזובה וליכלוך שכולם ביחד עושים אותה לעיר חצופה ושמחה.
ברור שהתחנה הראשונה, עוד לפני שנטעם את הפיצה נפוליטאנה שלוקחת על עצמה להיות הטובה בעולם, היתה השכונה המיוחסת לסביבת הכתיבה של הרומנים הנאפוליטאנים של אלנה פרטנה, הלא היא החברה הגאונה.
אחרי אלפי עמודי הספרים, בצירוף הסדרה הטלווזיונית הייתי חייבת לראות שאכן יש שכונה שמתאימה לתיאורים ולאווירה.
נאפולי היא השער לעולם שכולו, או לפחות רובו, טוב ממש. ברצועת החוף הקסומה של אמלפי, המשתרעת בין סורנטו לסאלרנו, ובניהן מנצנצות פוזיטאנו ורבלו, והמוני כפרים זערוריים תלויים על צוקים תלולים הגולשים לים.
אזהרת מסע – בתקופת החורף כל היעדים בחוף אמלפי סגורים, כך גם היה בימי טרום קורונה. הם נפתחים בין האביב לסתיו שהן העונות המומלצות ביותר מבחינת מזג האוויר ומיעוט תיירים. השנה חוקי המשחק השתנו, התיירים עדין ממעטים להגיע גם בעונת השיא, וככה נהנינו מאחד האזורים המתויירים ביותר בעולם בבדידות מזהרת ובקבלת פנים מחבקת מהמקומיים שכל כך מחכים לחזרה לשגרה.
בנוף המושלם של הרים וים, לימונים ולימנצ'לו שוכנים המון מקומות מעוצבים במיוחד, וגם אלה שבחרתי לספר עליהם כאן
נאפולי
אף כי היא נחשבת לאחת הערים היפות באיטליה, ועליה נאמר "לראות את נאפולי ולמות" הרי שהחוויה העיקרית היא של עיר חמה ועממית, סמטאות רועשות אנשים וחבלי כביסה, אוכל עז טעמים, והכל על רקע נוף נמל עמוס אוניות.
בתוך המהומה הרועשת הזאת, על רקע המצודות המספרות את חשיבותה האסטרטגית של העיר לאורך ההיסטוריה, טמונים לא מעט מקומות מעוצבים המספרים את סיפורה של העיר השלישית בגודלה באיטליה.
העיר מתהדרת בתאטרון סן קרלו, שם שוכן בית האופרה העתיק ביותר הפועל באופן רציף באותו המבנה באירופה, מ-1737, זכר למורשת התרבותית העצומה של העיר.
כאן הולחנו ובוצעו לראשונה עשרת האופרות הידועות של רוסיני, 16 האופרות של דונצטי, בינהן לוצ'יה די למרמור, אופרות מאת גוז'פה ורדי ורבים אחרים.
מול התאטרון העתיק שוכנת הגלריה אומברטו הראשון המרהיבה והדומה מאוד לזאת שבמילנו, הקרויה על שם ויטוריו אמנואלה השני, הלא הוא אביו של אומברטו מלך נאפולי.
מעברה השני של הכיכר שוכן כבר מאז 1860 Gran Caffe Gambrinus, בית קפה מעולה ואלגנטי.
סורנטו
הדרך מנאפולי לסורנטו הולכת ומתפתלת ככל שהעיר נשארת מאחור ועיירות הנופש מתחילות לבצבץ בין הצוקים והמפרצים.
סורנטו היא הגדולה מבין עיירות הנופש שעוד נגיע אליהן. את הקו הראשון לים תופסות וילות ובתי מלון יוקרתיים. מרכז הרובע העתיק מידרחוב ממנו מסתעפות סמטאות ציוריות עמוסות חנויות גלריות מסעדות וברים, והמוני לימונים.
ג'יאו פונטי והמלון האייקוני
פוזיטאנו - כל מה שיש לחוף אמלפי להציע
במרחק של חצי שעה של נסיעה מפותלת ומרהיבה מסורנטו דרך הרים וצוקים תלויים מעל הים, מפציעה לפתע פוזיטאנו. עיירת נופש שטופת שמש שנוף עוצר נשימה ניבט מכל פינה בה. בתי המלון, בין המיוחדים וגם היקרים בעולם, משתרעים על המדרונות התלולים, מחוברים בכבישי גישה נסתרים שלא ניתן כלל לראותם מהכביש לאורך רצועת החוף המדהימה הזאת.
במרכז העירה מדרחוב היורד אל הים, משובץ בוטיקים וחנויות עם תוצרת מקומית, וכנסיה אחת מרהיבה. בכיפת הכנסיה עשוית הקרמיקה האופינית לאזור, נניתן להבחין מכל פינה. בתחתית העיירה חוף, מסעדות, סירות וים, ים וים.
מלון אחד מעוצב מאוד במיוחד Casa Angelina Hotel
Barefoot Luxery hotel כך מגדיר את עצמו המלון המרהיב שבחרנו להתארח בו.
המלון הוא צרוף נדיר של מיקום על צוק הצופה למפרץ כחול שבקצהו העיירה פוזיטאנו, אלגנטיות צחורה שמשמשת אכסניה ורקע לאוסף האומנות הפרטי של בעל המקום, של העיצוב, של השירות, הניחוח, היוצרים כולם ביחד תחושה של בית חלומי.
סיפורו של המלון מתחיל בפנסיון ישן וחלום של סוחר צעצועים, לבנות מלון עם פרשנות שונה לידוע על עיצוב יוקרתי, כזאת של בית נופש רגוע המשולב בנוף, כאי של שקט באחד מהאיזורים המתוירים בעולם. המלון ובו 34 חדרים וסוויטות יפיפיות, נפתח לקהל בשנת 2005, נקרא אנג'לינה הלא היא אימו של בעל המקום, ומעוצב באלגנטיות נקיה תוך הקפדה ודיוק בפרטים.
הלובי שכולו צופה לים ונותן תחושה כאילו תלוי בין שמים לים ומרחבי אינסוף, מעוצב כמו חדרי האורחים, כולו בלבן. על הרקע הזה מוצגים 75 פסלים עשויים מזכוכית מורנו מיצירותיו של האומן הקובני Alfredo Sosa Bravo.
הפסלים לא רק שמוסיפים ציבעוניות לחללים המעוצבים, אלא שמשקפים את התאורה ואת ניצנוץ קרני השמש על פני הים הנשקף מכל עבר.
העכשוויות של המקום מתבטאת בטכנולוגיה ואיבזור מתקדמים, ושילוב רהיטים ממיטב מעצבי הריהוט והתאורה של ימינו.
שימעו של הניחוח היחודי של המלון יצא למרחוק וזאת היתה האסוציאציה הראשונה של כל מי ששמע על התכנון להגיע לשם. ואכן לכניסה העוצרת נשימה ללובי המלון מתלווה ניחוח מרחיב לב, כאילו לא די מראה העיניים לפעול על מערכות הגוף המשתאות מכל הטוב שנפל עליהן.
הריח, מסתבר, עוצב במיוחד על ידי מעצב ריחות צרפתי, מופץ במפזרי ריח בכל חלקי המלון, ונמכר גם בחנות המלון וגם אונליין.
אחרי הסיור הפרטי ברחבי המלון ובמקומות חבויים בו, שערכה לנו מנהלת המלון, הסרנו מסיכות ונפרדנו בחיבוקים שלא מתאימים לתקופה. למחרת, חיכתה לי ביציאה מהמלון אריזה יפיפיה ובתוכה בקבוק הבושם הנחשק שהזלפתי ממנו בזמן כתיבת שורות אלה, תזכורת לימים יפים במיוחד.
עוד שלושה בתי מלון מעוצבים במיוחד, מתוך רבים נוספים בפוזיטאנו הם:
Il San Pietro di Positano הסמוך,
Le Sirenuse הנמצא בלב העיריה ומאפשר שיטוט ובלוי בסמטאותיה. במלון מסעדה מעולה ובר עם נוף שקיעות בלתי נשכח,
ו – Le Agavi, בקצהו הדרומי של מפרץ פוזיטאנו, שחדריו בנויים על צלע צוק תלול ורכבל פנורמי מוביל לחוף הים הפרטי.
בכל בתי המלון מסעדות וברים מעוצבים ומעולים הפתוחים לכל, לא רק לאורחי המלון וזאת תמיד דרך נהדרת לחוות מקומות מיוחדים, מבלי לשלם את הוצאות הלינה הגבוהות שם.
במלון Le Agavi שוכנת La Serra מסעדה מופלאה, מעוטרת כוכב מישלן.
הבלוג משתדל מאוד שלא לגלוש להמלצות מעבר למקומות מעוצבים במיוחד. לא ארבה במילים על אין ספור מנות מעוצבות וטעימות במיוחד, סוגי יינות ו-8 סוגי מלח לבחירה, כל זה בישיבה למול שולחן שרק מעקה זכוכית צלול לגמרי מפריד ביננו לבין נוף המפרץ והשמש ששקעה בו.
אספר רק על קינוח השוקולד (היו עוד כמה מנות שהיו אמורות לסיים את הארוחה לפניו ואחריו, אבל מי סופר) שבחרה עבורנו אשת השף. במשך 5 דקות (מוסרטות) יצר לעיננו השף יצירת אומנות בשוקולדים ובחומרים מובחרים. כשהתחיל במלאכתו תהינו איך נתגבר על המגש שנערם לו לפנינו. בהרבה פחות זמן משלקח להכין את המנה, לא נשאר עליה פירור כדי להעיד על הקסם שקרה.
ראבלו
אמלפי היא לא רק חופים. הים ניבט בכל הדרו גם מהכפרים המצויים בראשי ההרים בסביבה הגאוגרפית המרהיבה הזאת.
כזאת היא ראבלו, עיירה הררית קסומה, אליה מגיעים בדרך מפותלת מהעיר אמלפי שלשפת הים.
במרכז הכפר כנסיה יפייפיה וכאילו לא די ביופי המקום, הרי שהזדמנו לחתונה בין חתן מקומי ומבוגר לכלה אמריקאית מבוגרת גם היא. חיש קל צורפנו לחגיגה ומצאנו את עצמנו בלב סיפור אהבה בנוף מושלם.
בסימטאות המובילות לוילה Cimbrone, בתים שזורי צמחיה ופרחים, גלריות וחנויות והכל בנוף שמילים לא יתארן.
וילה צימברונה שנבנתה דוקא בידי לורד אנגלי בתחילת המאה ה-19, ידועה בגנים הסובבים אותה ופתוחים לקהל בתשלום. בוילה גם מלון סופר יוקרתי.
במרכז הכפר, נמצאת גם וילה רופולו הקטנה יותר, אך שווה ביקור גם כן
אם לא היה ברור עד כאן, אסיים רק במילים – הייתי בגן עדן וחזרתי כדי לספר.
קצת עלי – אני מעצבת פנים עם נסיון של כ – 20 שנים. הסטודיו מתמחה בעיצוב דירות יוקרה, עיצוב בתים פרטיים, ועיצוב משרדים וחללים מסחריים. במסגרת עבודתי אני נוסעת למקומות מעוצבים במיוחד בעולם, ושמחה לחלוק איתכם את חוויותי מנקודת מבטי האישית והמקצועית, בבלוג Design&the City, המתפרסם גם במגזין דיזיינר, של עיתון הארץ.
לעידכונים שוטפים על המקומות המעוצבים בעולם, עקבו אחרי באינסטגרם בלחיצה על הלינק הזה
אם הגעתם למקום מעוצב, בעקבות הפוסט הזה, צלמו, תעלו לסטורי ותייגו אותי, אחרת איך אדע ששימחתי אתכם?
שלכם,
נורית
10 תגובות
כייף לקרוא את הכתיבה הקולחת והמחכימה שלך ולהיזכר בטיול המדהים באמלפי שעשיתי לפני יותר מעשור
שמחה לדעת שהזכרתי דברים טובים. המון תודה
כתבות ממצות ומועילות!! הייתי רוצה לינקים לבתי המלון. מאחר ולא תמיד השם מספק.תודה
כמו תמיד כייף לקרוא את הכתיבה הקולחת והמחכימה שלך, ולהיזכר בטיול המדהים שעשינו באמלפי לפני למעלה מעשור.
נעים לקרא ועוד יותר לראות. לרגע עשיתי הפסקה ועברתי לתודעה אחרת של יופי ורווחה. אולי פעם גם אני אסע לשם..
תודה
שמחה שנתתי סיבה להפסקה טובה, וכדאי לחלום ולהגיע לשם
לגזור ולשמור – פוסט מעורר את כל החושים. ראיתי תערוכה מקיפה על גי'ו פונטי לפני שנתיים בפאריז – היה מעלף
תודה רבה שרי
איזה יופי, כמו תמיד תענוג גדול לקרוא.
הזכרת לי נשכחות.,
את. הטיול הזה עשינו לפני המון שנים., גורמת לי לרצות לחזור לשם..
רגשת אותי מאד יקירה.
שמחה שעוררתי זכרונות טובים, זה מה שנשאר מנסיעות בעולם וזה המון. תודה רבה רבה